כשירות המצווה לערוך צוואה

עריכת צוואה היא החלטה משמעותית שמשפיעה על עתיד יקיריכם ורכושכם. אחד הנושאים החשובים ביותר בהקשר זה הוא כשירות המצווה – היכולת המשפטית והמנטלית לערוך צוואה תקפה. מאמר זה נועד לספק לכם מידע חיוני על הקריטריונים לכשירות, ההשלכות המשפטיות, והאתגרים שעשויים להתעורר.

נדון בשאלות מרכזיות כמו הדרישות המשפטיות לכשירות, השפעת מצבים רפואיים שונים, אפשרויות ערעור על צוואה, והבדלים בין סוגי צוואות. נבחן גם את תפקידם של עורכי דין ורופאים בתהליך, ונספק מידע על התמודדות עם מצבים מורכבים כמו דמנציה.

הבנת נושא הכשירות חיונית לכל מי שמתכנן לערוך צוואה או מעורב בהליכי ירושה. קבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין המתמחה בתחום זה יכולה לסייע לכם להבטיח את תקפות הצוואה, להימנע מסכסוכים עתידיים, ולהגן על זכויותיכם ורצונותיכם. עורך דין מנוסה יוכל לנווט אתכם דרך המורכבויות המשפטיות, לספק פתרונות מותאמים אישית, ולהבטיח שהצוואה שלכם תעמוד במבחן הזמן והחוק.

כיצד משרד עורכי דין טאוב ושות' יכול לסייע לכם בנושא כשירות המצווה לערוך צוואה?

אני, כעורך דין במשרד טאוב ושות', יכול לסייע לכם בכל הקשור לכשירות המצווה לערוך צוואה. נושא זה הוא קריטי בעת עריכת צוואה, שכן צוואה שנערכה על ידי אדם שאינו כשיר עלולה להיפסל.

על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, סעיף 26, "כשר לצוות הוא כל אדם שמלאו לו 18 שנים והוא יודע להבחין בטיבה של צוואה". כלומר, המצווה חייב להיות בגיר ובעל כשירות מנטלית מספקת להבין את משמעות הצוואה ותוצאותיה.

אני יכול לסייע לכם בהערכת כשירותו של המצווה באופן מקצועי ומדויק. במקרים מורכבים, אפנה אתכם למומחים רפואיים מתאימים לקבלת חוות דעת.

חשוב לציין כי בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי (ע"א 1516/95 עזבון המנוח אברהם ארידור ז"ל נ' עיריית פתח-תקווה) כי "יש לבחון את כשירותו של המצווה בעת עריכת הצוואה, ולא בתקופות אחרות". אני אוודא כי כל הצעדים הנדרשים ננקטים כדי להבטיח את תקפות הצוואה מבחינת כשירות המצווה.

במקרה של חשש לפגיעה בכשירות עקב מחלה או זקנה, אני יכול לייעץ לכם כיצד לתעד את הליך עריכת הצוואה באופן שיחזק את תוקפה בעתיד. זה עשוי לכלול הקלטת וידאו של הליך החתימה או קבלת חוות דעת רפואית סמוך למועד עריכת הצוואה.

לסיכום, אני ואנשי הצוות במשרד טאוב ושות' נעמוד לרשותכם בכל שאלה או בעיה הקשורה לכשירות המצווה. אנו נבטיח כי הצוואה תיערך באופן שיעמוד בכל הדרישות החוקיות, תוך שמירה על זכויותיו ורצונותיו של המצווה.

מהם הקריטריונים המשפטיים המדויקים הנדרשים כדי לקבוע את כשירות המצווה לערוך צוואה, ואיך ניתן להוכיח אותם בפני בית המשפט?

כשירות המצווה לערוך צוואה היא אחד הנושאים המרכזיים בדיני הירושה בישראל. חוק הירושה, תשכ"ה-1965, קובע בסעיף 26 את הקריטריונים הבסיסיים לכשירות זו: "כשר לצוות הוא כל אדם שמלאו לו 18 שנה והוא יודע להבחין בטיבה של צוואה". מעבר לגיל המינימלי, המבחן המרכזי הוא יכולתו של המצווה להבין את משמעות מעשיו ואת השלכותיהם.

בית המשפט העליון הרחיב את הקריטריונים הללו בפסק הדין המנחה בע"א 1212/91 קרן לב"י נ' בינשטוק. נקבע כי על המצווה להיות בעל "כושר שיפוט והבנה" בארבעה תחומים עיקריים: (1) הבנת מהות הצוואה כמסמך המסדיר את חלוקת הרכוש לאחר המוות; (2) ידיעה מקורבת של היקף הרכוש; (3) מודעות לזהות היורשים הפוטנציאליים; (4) יכולת לקשר בין שלושת המרכיבים הקודמים ולגבש החלטה רציונלית.

כדי להוכיח את כשירות המצווה בפני בית המשפט, ניתן להסתמך על מספר ראיות. ראשית, עדותו של עורך הדין שערך את הצוואה היא בעלת משקל רב. על עורך הדין לתעד את התרשמותו מכשירות המצווה בזמן עריכת הצוואה. שנית, חוות דעת רפואית, במיוחד של פסיכיאטר או נוירולוג, יכולה לספק תמיכה משמעותית. בנוסף, עדויות של בני משפחה, חברים או אנשי מקצוע שהיו בקשר עם המצווה בתקופה הרלוונטית עשויות לסייע בהוכחת הכשירות.

חשוב לציין כי נטל ההוכחה בדרך כלל מוטל על הטוען לאי-כשירות המצווה. זאת בהתאם להלכה שנקבעה בע"א 1516/95 עזבון המנוח אברהם ברזילי ז"ל נ' פריבס, לפיה קיימת חזקה שאדם שערך צוואה היה כשיר לעשות כן. עם זאת, אם מתעוררות נסיבות המעלות ספק סביר לגבי כשירות המצווה, הנטל עובר לצד המבקש לקיים את הצוואה להוכיח את הכשירות. בכל מקרה, בית המשפט יבחן את מכלול הראיות והנסיבות כדי להגיע להכרעה בשאלת הכשירות.

מהם הקריטריונים המשפטיים המדויקים הנדרשים כדי לקבוע את כשירות המצווה לערוך צוואה, ואיך ניתן להוכיח אותם בפני בית המשפט?

אילו מצבים רפואיים עלולים להשפיע על כשירות המצווה לערוך צוואה, וכיצד ניתן להתמודד איתם מבחינה משפטית?

ישנם מספר מצבים רפואיים שעלולים להשפיע על כשירותו של אדם לערוך צוואה תקפה מבחינה משפטית. המצבים הנפוצים ביותר כוללים מחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר ודמנציה, הפרעות פסיכיאטריות חמורות, מצבים של בלבול או דליריום זמני, ומצבים רפואיים המשפיעים על הכרתו של האדם. חשוב להדגיש כי לא כל מצב רפואי בהכרח שולל את הכשירות לערוך צוואה, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו.

על פי סעיף 26 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, "צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה". פרשנות הסעיף בפסיקה קובעת כי על המצווה להבין את משמעות עריכת הצוואה, את היקף רכושו, ואת זהות היורשים הפוטנציאליים. בנוסף, עליו להיות מסוגל לקבל החלטות עצמאיות ללא השפעה בלתי הוגנת.

כדי להתמודד עם מצבים רפואיים המעלים ספק לגבי כשירות המצווה, מומלץ לנקוט במספר צעדים משפטיים מקדימים. ראשית, כדאי לערוך את הצוואה בזמן שהמצווה עדיין במצב קוגניטיבי טוב יחסית. שנית, ניתן לבקש חוות דעת רפואית מומחה לגבי מצבו הקוגניטיבי של המצווה בזמן עריכת הצוואה. בפסק הדין ע"א 1212/91 קרן לב"י נ' בינשטוק, נקבע כי חוות דעת כזו יכולה להוות ראיה משמעותית לכשירות המצווה.

במקרים מורכבים, ניתן לשקול עריכת הצוואה בפני נוטריון או שופט בית משפט השלום, אשר יכולים להעיד על כשירות המצווה. כמו כן, תיעוד מפורט של תהליך עריכת הצוואה, כולל הקלטה או צילום של המצווה מסביר את רצונותיו, יכול לסייע בהוכחת הכשירות בעתיד. חשוב לזכור כי נטל ההוכחה לגבי אי-כשירות המצווה מוטל על הטוען לכך, כפי שנקבע בע"א 5070/13 פלוני נ' פלונית.

האם ישנם מצבים רפואיים ספציפיים שעלולים להשפיע על כשירות המצווה לערוך צוואה, וכיצד ניתן להתמודד איתם מבחינה משפטית?

מה קורה במקרה שמתעורר ספק לגבי כשירות המצווה לערוך צוואה לאחר פטירתו, ואיך ניתן לערער על תקפות הצוואה בנסיבות אלו?

כאשר מתעורר ספק לגבי כשירותו של המצווה לערוך צוואה לאחר פטירתו, ניתן לערער על תקפות הצוואה בפני בית המשפט לענייני משפחה. על פי סעיף 30 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ניתן לבטל צוואה אם הוכח כי המצווה לא היה כשיר לצוות בעת עריכת הצוואה. הליך זה מכונה "התנגדות לצו קיום צוואה" והוא מאפשר ליורשים פוטנציאליים או לכל אדם בעל עניין לטעון כי הצוואה אינה תקפה.

כדי לערער על תקפות הצוואה, יש להגיש התנגדות מנומקת לבית המשפט תוך 14 ימים מיום פרסום ההודעה על בקשה לצו קיום צוואה. בהתנגדות יש לפרט את הנימוקים לטענה כי המצווה לא היה כשיר, ולצרף ראיות התומכות בטענה זו. ראיות אלו עשויות לכלול תיעוד רפואי, עדויות של אנשים שהיו בקשר עם המצווה בתקופה הרלוונטית, וחוות דעת מומחים.

בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי (ע"א 1212/91 קרן לב"י נ' בינשטוק) כי הנטל להוכיח חוסר כשירות מוטל על הטוען לכך. עם זאת, אם מוכח כי המצווה סבל ממחלה שיש בה כדי להשפיע על כושרו המנטלי, כגון דמנציה מתקדמת, הנטל עובר לצד המבקש לקיים את הצוואה להוכיח כי למרות המחלה, המצווה היה כשיר בעת עריכת הצוואה.

חשוב לציין כי בית המשפט בוחן את כשירות המצווה נכון למועד עריכת הצוואה, ולא בהכרח סמוך לפטירתו. לדוגמה, במקרה שבו אדם ערך צוואה כשהיה בריא לחלוטין, ורק לאחר מכן חלה במחלה שפגעה בכשירותו, הצוואה עשויה להיחשב תקפה. לכן, חשוב לתעד את מצבו של המצווה בעת עריכת הצוואה, למשל באמצעות חוות דעת רפואית או עדויות של עורך הדין והעדים שנכחו בעת החתימה על הצוואה.

מה קורה במקרה שמתעורר ספק לגבי כשירות המצווה לערוך צוואה לאחר פטירתו, ואיך ניתן לערער על תקפות הצוואה בנסיבות אלו?

מהם התנאים לכשירות המצווה לערוך צוואה בישראל?

חוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע בסעיף 26 כי "כשרותו של אדם לצוות נשללת רק אם הוכרז פסול-דין או שנמצא במצב שאינו מבין בדבר". כלומר, יש להוכיח שהמצווה לא היה כשיר בעת עריכת הצוואה כדי לפסול אותה.

בפסיקה נקבע כי יש לבחון את כשירות המצווה באופן ספציפי לגבי עריכת הצוואה, ולא באופן כללי. למשל, בע"א 1212/91 קרן לב"י נ' בינשטוק נקבע כי "יתכן שאדם יהא בלתי כשיר לביצוע פעולות מסוימות, אך עדיין יהא כשיר לצוות".

חשוב לציין כי נטל ההוכחה להראות חוסר כשירות מוטל על הטוען לכך. בנוסף, במקרים של ספק לגבי כשירות המצווה, מומלץ לצרף חוות דעת רפואית בעת עריכת הצוואה כדי לחזק את תקפותה.

לסיכום, כשירות המצווה נבחנת לפי מספר קריטריונים, כאשר העיקרון המנחה הוא שהמצווה מבין את משמעות פעולותיו ופועל מרצונו החופשי. במקרה של ספק, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני ירושה.

האם ישנם הבדלים בדרישות לכשירות המצווה לערוך צוואה בין סוגים שונים של צוואות, כגון צוואה בעדים לעומת צוואה בכתב יד?

חוק הירושה, תשכ"ה-1965 מכיר במספר סוגים של צוואות, כאשר הנפוצים ביותר הם צוואה בעדים וצוואה בכתב יד. למרות שהדרישות הבסיסיות לכשירות המצווה זהות עבור כל סוגי הצוואות, ישנם הבדלים מסוימים בדרישות הספציפיות לכל סוג צוואה.

בצוואה בעדים, הנערכת בפני שני עדים, נדרשת רמה גבוהה יותר של כשירות מצד המצווה. זאת מכיוון שהמצווה נדרש להבין את משמעות הצוואה ולהסביר את רצונותיו בפני העדים. בנוסף, העדים צריכים להיות משוכנעים שהמצווה מבין את משמעות מעשיו ופועל מרצונו החופשי. לעומת זאת, בצוואה בכתב יד, הנכתבת ונחתמת על ידי המצווה בלבד, הדרישה היא בעיקר ליכולת הפיזית והמנטלית לכתוב את הצוואה.

בפסק הדין ע"א 1212/91 קרן לב"י נ' בינשטוק, קבע בית המשפט העליון כי "הכשרות הנדרשת לעריכת צוואה היא נמוכה יותר מן הכשרות הנדרשת לביצוע פעולות משפטיות אחרות". עם זאת, בית המשפט הדגיש כי גם בצוואה בכתב יד, המצווה חייב להבין את משמעות מעשיו ואת תוכן הצוואה.

חשוב לציין כי למרות ההבדלים בדרישות הספציפיות, בכל מקרה של ספק לגבי כשירות המצווה, בית המשפט יבחן את הנסיבות הספציפיות של המקרה. לדוגמה, במקרה של אדם עם ירידה קוגניטיבית, ייתכן שיהיה קל יותר להוכיח את כשירותו לערוך צוואה בכתב יד מאשר צוואה בעדים, אך זה תלוי במידת הירידה הקוגניטיבית ובנסיבות הספציפיות של המקרה.

האם ישנם הבדלים בדרישות לכשירות המצווה לערוך צוואה בין סוגים שונים של צוואות (למשל, צוואה בעדים לעומת צוואה בכתב יד)?

כיצד משפיעה מחלת האלצהיימר או דמנציה על כשירות המצווה לערוך צוואה, ומהן האפשרויות המשפטיות במקרים כאלה?

מחלות כמו אלצהיימר ודמנציה מציבות אתגר משמעותי בכל הנוגע לכשירות המשפטית של אדם לערוך צוואה. על פי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, סעיף 26, "צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה". משמעות הדבר היא שאדם הסובל ממחלות אלו עלול להיחשב כמי שאינו מסוגל להבין את משמעות הצוואה ותוצאותיה.

עם זאת, חשוב לציין כי לא כל מקרה של אלצהיימר או דמנציה מוביל אוטומטית לפסילת הכשירות לערוך צוואה. בית המשפט העליון קבע בפסק דין ע"א 1212/91 קרן לב"י נ' בינשטוק, כי "יש לבחון את מצבו של המצווה בעת עריכת הצוואה, ולא להסתמך רק על אבחנה רפואית כללית". כלומר, גם אם אדם אובחן כסובל מאלצהיימר, ייתכן שבזמן עריכת הצוואה הוא היה במצב צלול ומודע לפעולותיו.

במקרים של ספק לגבי כשירות המצווה, ניתן לנקוט במספר צעדים משפטיים:
1. הערכה רפואית: ניתן לבקש חוות דעת רפואית מומחה בזמן עריכת הצוואה, שתתעד את מצבו הקוגניטיבי של המצווה.
2. צוואה בפני רשות: עריכת הצוואה בפני רשם לענייני ירושה או שופט בית משפט יכולה לחזק את תקפותה.
3. תיעוד מוקפד: תיעוד מפורט של תהליך עריכת הצוואה, כולל שיחות עם המצווה והסברים שניתנו לו.

לסיכום, בעוד שמחלות כמו אלצהיימר ודמנציה מציבות אתגר משמעותי בנוגע לכשירות לערוך צוואה, אין הן שוללות אוטומטית את היכולת הזו. הערכה פרטנית של מצב המצווה בזמן עריכת הצוואה, יחד עם נקיטת אמצעים משפטיים מתאימים, יכולים לסייע בהבטחת תקפותה של הצוואה גם במקרים מורכבים אלה.

כיצד משפיעה מחלת האלצהיימר או דמנציה על כשירות המצווה לערוך צוואה, ומהן האפשרויות המשפטיות במקרים כאלה?

מהי החשיבות של חוות דעת רפואית בקביעת כשירות המצווה לערוך צוואה, וכיצד היא משפיעה על ההליך המשפטי?

חוות דעת רפואית ממלאת תפקיד מכריע בקביעת כשירות המצווה לערוך צוואה, ויש לה השפעה משמעותית על ההליך המשפטי. חשוב להבין כי על פי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, סעיף 26, "צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה". לפיכך, חוות דעת רפואית מספקת ראיה מקצועית ואובייקטיבית לגבי מצבו הנפשי והקוגניטיבי של המצווה בעת עריכת הצוואה.

בהליך המשפטי, חוות דעת רפואית יכולה לשמש כראיה מכרעת בקביעת תקפות הצוואה. בתי המשפט מייחסים משקל רב לחוות דעת של מומחים רפואיים, במיוחד כאשר מדובר בתחומים כמו פסיכיאטריה, נוירולוגיה או גריאטריה. לדוגמה, בפסק דין ע"א 1212/91 קרן לב"י נ' בינשטוק, קבע בית המשפט העליון כי חוות דעת רפואית מהווה "ראיה בעלת משקל רב" בקביעת כשירותו של המצווה.

חשוב לציין כי חוות דעת רפואית יכולה להיות מוגשת הן על ידי התומכים בתקפות הצוואה והן על ידי המתנגדים לה. במקרים רבים, בתי המשפט נדרשים להכריע בין חוות דעת סותרות. בפסק דין ת"ע (ת"א) 3030/05 פלונית נ' אלמונית, הדגיש בית המשפט את חשיבות הבחינה המדוקדקת של חוות הדעת הרפואיות, תוך התחשבות בגורמים כמו מועד הבדיקה ביחס למועד עריכת הצוואה, מומחיות הרופא, והיקף הבדיקה שבוצעה.

לסיכום, חוות דעת רפואית היא כלי חיוני בהערכת כשירות המצווה לערוך צוואה. היא מספקת לבית המשפט מידע מקצועי ואובייקטיבי, ומשפיעה באופן משמעותי על ההכרעה בשאלת תקפות הצוואה. עם זאת, חשוב לזכור כי בית המשפט בוחן את חוות הדעת הרפואית בהקשר הרחב של כלל הראיות והנסיבות הקשורות לעריכת הצוואה, ואינו מסתמך עליה באופן בלעדי.

מהי החשיבות של חוות דעת רפואית בקביעת כשירות המצווה לערוך צוואה, וכיצד היא משפיעה על ההליך המשפטי?

מהו ההבדל בין כשירות המצווה לערוך צוואה לבין כשירות משפטית כללית, ואילו השלכות יש לכך?

כשירות משפטית כללית וכשירות לערוך צוואה הן שתי סוגיות משפטיות נפרדות, אך קשורות זו לזו. ההבדל העיקרי ביניהן נעוץ בתחולתן ובדרישות הספציפיות לכל אחת מהן. כשירות משפטית כללית מתייחסת ליכולתו של אדם לבצע פעולות משפטיות ולקבל החלטות בחיי היומיום, כגון חתימה על חוזים או ניהול ענייניו הכספיים. לעומת זאת, כשירות לערוך צוואה מתמקדת ספציפית ביכולתו של אדם להבין את משמעות עריכת הצוואה ולקבל החלטות מושכלות לגבי חלוקת רכושו לאחר מותו.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, מגדיר את הכשירות המשפטית הכללית. לפי סעיף 1 לחוק זה, "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו". לעומת זאת, חוק הירושה, תשכ"ה-1965, מתייחס ספציפית לכשירות לערוך צוואה. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי "צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה". כלומר, הדרישות לכשירות לערוך צוואה הן מחמירות יותר ומתמקדות ביכולת הספציפית להבין את משמעות הצוואה.

דוגמה ממחישה להבדל בין השניים היא מקרה של אדם הסובל מדמנציה בשלבים מוקדמים. ייתכן שאדם כזה עדיין יכול לנהל את ענייניו היומיומיים ולקבל החלטות בסיסיות, ולכן נחשב כשיר מבחינה משפטית כללית. עם זאת, ייתכן שהוא כבר אינו מסוגל להבין את המשמעות המלאה של עריכת צוואה ולקבל החלטות מושכלות לגבי חלוקת רכושו, ולכן עשוי להיחשב כלא כשיר לערוך צוואה.

חשוב לציין כי בית המשפט העליון התייחס להבדל זה בפסק דין תמ"ש (ת"א) 3691/96 מזרחי נ' מזרחי. בפסק דין זה נקבע כי "הכשירות הנדרשת לעריכת צוואה היא רמה גבוהה יותר של הבנה והערכה מזו הנדרשת לביצוע פעולות משפטיות רגילות". זוהי הדגמה נוספת לכך שהדרישות לכשירות לערוך צוואה הן מחמירות יותר מאשר הדרישות לכשירות משפטית כללית, וכי בתי המשפט מייחסים חשיבות רבה להבחנה זו בעת דיון בתוקפן של צוואות.

האם יש הבדל בין כשירות המצווה לערוך צוואה לבין כשירות משפטית כללית, ואם כן, מהם ההבדלים העיקריים?

מה התפקיד של עורך הדין בהערכת כשירות המצווה לערוך צוואה, ומהן החובות האתיות והמשפטיות שלו בהקשר זה?

לעורך הדין תפקיד מכריע בתהליך עריכת הצוואה, ובמיוחד בהערכת כשירותו של המצווה. על פי סעיף 26 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, "צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה". לכן, על עורך הדין מוטלת האחריות לוודא כי המצווה אכן כשיר מבחינה משפטית לערוך צוואה.

החובה הראשונה של עורך הדין היא לערוך הערכה ראשונית של כשירות המצווה. זה כולל שיחה מעמיקה עם המצווה, בחינת יכולתו להבין את משמעות הצוואה ותוצאותיה, ווידוא שהוא פועל מרצונו החופשי ללא לחץ או השפעה בלתי הוגנת. במקרה של ספק, על עורך הדין לשקול לבקש חוות דעת רפואית. למשל, בתיק עזבון המנוח פלוני נ' אלמוני (ע"א 1516/95), קבע בית המשפט העליון כי "על עורך הדין לנקוט במשנה זהירות כאשר מדובר במצווה קשיש או חולה".

מבחינה אתית, על עורך הדין לשמור על חיסיון לקוח ולפעול לטובת המצווה. עם זאת, אם עורך הדין משוכנע שהמצווה אינו כשיר, עליו לסרב לערוך את הצוואה. בפסק דין ועקנין נ' כהן (ת"א 1000/97), נקבע כי "עורך דין שערך צוואה למרות שידע או היה עליו לדעת כי המצווה אינו כשיר, עלול להיות אחראי לנזקים שנגרמו כתוצאה מכך".

לסיכום, תפקידו של עורך הדין בהערכת כשירות המצווה הוא מורכב ורב-משמעי. עליו לאזן בין חובתו כלפי הלקוח לבין אחריותו המקצועית והאתית. במקרים של ספק, מומלץ לתעד את התהליך באופן מפורט ולשקול התייעצות עם מומחים נוספים. זאת על מנת להבטיח את תקפות הצוואה ולמנוע סכסוכים עתידיים.

מה התפקיד של עורך הדין בהערכת כשירות המצווה לערוך צוואה, ומהן החובות האתיות והמשפטיות שלו בהקשר זה?

האם ניתן לקבוע מראש את כשירות המצווה לערוך צוואה, ואיך ניתן לתעד זאת באופן שיהיה תקף משפטית בעתיד?

קביעת כשירות המצווה לערוך צוואה מראש היא נושא מורכב ורגיש מבחינה משפטית. עם זאת, ישנן מספר דרכים שבהן ניתן לנסות ולתעד את כשירות המצווה באופן שעשוי לסייע בעתיד, אם וכאשר תתעורר שאלה לגבי תקפות הצוואה.

אחת הדרכים המקובלות היא לבקש חוות דעת רפואית מרופא מומחה, כגון פסיכיאטר או נוירולוג, בסמוך למועד עריכת הצוואה. חוות הדעת צריכה להתייחס באופן ספציפי ליכולתו של המצווה להבין את משמעות עריכת הצוואה, להכיר את היקף רכושו ואת זהות יורשיו הפוטנציאליים. חשוב לציין כי בהתאם לפסיקה, כמו בע"א 1516/95 עזבון המנוח מרדכי שוורץ ז"ל נ' בית אולפנא בית אהרן וישראל, חוות דעת רפואית שנערכה בסמוך למועד עריכת הצוואה תקבל משקל רב יותר מחוות דעת שנערכה זמן רב לפני או אחרי.

דרך נוספת לתיעוד כשירות המצווה היא באמצעות הקלטת וידאו של תהליך עריכת הצוואה. בהקלטה זו, המצווה יכול להסביר בקולו את רצונותיו ואת הסיבות לחלוקת הרכוש כפי שבחר. חשוב שההקלטה תיעשה בנוכחות עורך דין ועדים, ושהמצווה יציין את התאריך ואת העובדה שהוא עושה זאת מרצונו החופשי. יש לציין כי בעוד שהקלטת וידאו אינה מהווה תחליף לצוואה כתובה וחתומה כדין, היא עשויה לשמש כראיה תומכת לכשירות המצווה בעת עריכת הצוואה.

לבסוף, מומלץ לצרף לצוואה תצהיר מפורט של עורך הדין שערך את הצוואה, המתאר את התרשמותו מכשירות המצווה. התצהיר צריך לכלול פרטים על השיחות שנערכו עם המצווה, התרשמות מיכולתו להבין את משמעות הצוואה ואת השלכותיה, וכל מידע רלוונטי אחר. חשוב לזכור כי על פי סעיף 26 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, "צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה". לכן, התצהיר צריך להתייחס גם להיעדר לחצים או השפעות חיצוניות על המצווה בעת עריכת הצוואה.

האם ניתן לקבוע מראש את כשירות המצווה לערוך צוואה, ואם כן, איך ניתן לתעד זאת באופן שיהיה תקף משפטית בעתיד?

מהן ההשלכות המשפטיות של קביעה שהמצווה לא היה כשיר לערוך צוואה, ואיך זה משפיע על חלוקת העיזבון?

קביעה שהמצווה לא היה כשיר לערוך צוואה היא בעלת השלכות משמעותיות על תוקף הצוואה וחלוקת העיזבון. על פי סעיף 26 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, צוואה שנערכה על ידי מי שלא היה כשיר לצוות היא בטלה. במקרה כזה, הצוואה לא תיכנס לתוקף והעיזבון יחולק על פי דין הירושה הרגיל, כלומר על פי הוראות החוק לגבי יורשים על פי דין.

כאשר צוואה מבוטלת בשל חוסר כשירות המצווה, חלוקת העיזבון תתבצע לפי סדר היורשים הקבוע בחוק. על פי סעיף 10 לחוק הירושה, סדר היורשים על פי דין הוא: בן זוג, ילדים וצאצאיהם, הורים וצאצאיהם, וכן הלאה. חשוב לציין כי חלוקה זו עשויה להיות שונה מאוד מרצונו המקורי של המנוח כפי שבא לידי ביטוי בצוואה שנפסלה.

במקרים מסוימים, ביטול הצוואה עלול להוביל לסכסוכים משפטיים בין היורשים הפוטנציאליים. למשל, בפסק דין ע"א 1212/91 קרן לב"י נ' בינשטוק, נדון מקרה שבו התעורר ויכוח לגבי כשירותו של המצווה. בית המשפט קבע כי יש לבחון את כשירות המצווה בזמן עריכת הצוואה, ולא בתקופות אחרות. מקרה זה ממחיש את החשיבות של תיעוד מדויק של מצבו הנפשי של המצווה בעת עריכת הצוואה.

לאור ההשלכות המשמעותיות של ביטול צוואה, חשוב מאוד לוודא את כשירות המצווה בעת עריכת הצוואה. זאת ניתן לעשות על ידי קבלת חוות דעת רפואית, תיעוד מפורט של הליך עריכת הצוואה, ושימוש בעדים אובייקטיביים. בנוסף, מומלץ לעדכן את הצוואה באופן תקופתי כדי להבטיח שהיא משקפת את רצונו העדכני של המצווה ולמנוע טענות עתידיות לגבי חוסר כשירות.

מהן ההשלכות המשפטיות של קביעה שהמצווה לא היה כשיר לערוך צוואה, ואיך זה משפיע על חלוקת העיזבון?

כיצד עורך דין המתמחה בכשירות המצווה לערוך צוואה יכול לסייע בתחום דיני ירושה

עורך דין המתמחה בדיני ירושה וצוואות יכול לסייע רבות לאנשים המעוניינים לערוך צוואה ולוודא את כשירותם המשפטית לעשות זאת. להלן מספר דרכים בהן עורך דין יכול לתמוך בלקוחותיו בנושא זה:

הערכת כשירות משפטית

עורך הדין יכול לבצע הערכה ראשונית של כשירותו המשפטית של המצווה. זאת על ידי שיחה מעמיקה ובחינת מצבו הקוגניטיבי והנפשי של הלקוח. במקרה הצורך, עורך הדין יכול להמליץ על בדיקות רפואיות נוספות או חוות דעת מומחה כדי לתמוך בקביעת הכשירות.

תיעוד הליך עריכת הצוואה

עורך הדין יתעד בקפידה את תהליך עריכת הצוואה, כולל שיחות עם המצווה ואת הבנתו לגבי תוכן הצוואה והשלכותיה. תיעוד זה יכול לשמש כראיה חשובה במקרה של ערעור עתידי על כשירות המצווה.

ניסוח הצוואה באופן ברור ומדויק

עורך הדין יסייע בניסוח הצוואה באופן שמשקף במדויק את רצונות המצווה, תוך שימוש בשפה משפטית ברורה שתמנע פרשנויות שגויות או מחלוקות עתידיות.

הבטחת עמידה בדרישות החוק

עורך הדין יוודא כי הצוואה עומדת בכל הדרישות החוקיות הנדרשות לפי חוק הירושה הישראלי, כולל חתימות עדים ואישורים נדרשים.

ייעוץ לגבי אפשרויות שונות בצוואה

עורך הדין יכול לייעץ למצווה לגבי אפשרויות שונות בחלוקת הרכוש, יצירת נאמנויות, או הגבלות על הירושה, תוך התחשבות במצבו המשפחתי והכלכלי הייחודי.

הגנה מפני לחץ או השפעה בלתי הוגנת

עורך הדין יפעל להבטיח כי המצווה פועל מרצונו החופשי ואינו נתון ללחץ או השפעה בלתי הוגנת מצד בני משפחה או גורמים אחרים.

עדכון הצוואה לאורך זמן

עורך הדין יכול לסייע בעדכון הצוואה לאורך השנים בהתאם לשינויים בנסיבות החיים של המצווה, תוך שמירה על תקפותה המשפטית.

בסיכום, עורך דין המתמחה בדיני ירושה וצוואות מהווה גורם מקצועי חיוני בהבטחת כשירותו של המצווה ותקפות הצוואה. שירותיו מספקים ביטחון משפטי ושקט נפשי למצווה ולמשפחתו, ומסייעים במניעת סכסוכים עתידיים בנוגע לירושה.

האם אדם שמתמודד עם בעיות זיכרון יכול לערוך צוואה תקפה?

יוסי, גבר בן 75, ישב במרפסת ביתו והביט בשקיעה. מחשבות טורדניות מילאו את ראשו. בשנה האחרונה הוא החל לשים לב לבעיות זיכרון קלות – לפעמים הוא שכח היכן הניח את המפתחות או התבלבל בתאריכים. אך מה שהטריד אותו יותר מכל היה העתיד.

יוסי היה אלמן וחי לבדו. לילדיו היו משפחות משלהם והוא לא רצה להיות לנטל עליהם. הוא תמיד האמין בעצמאות ורצה להבטיח שרכושו יחולק בצורה הוגנת בין ילדיו לאחר מותו. אך כעת, עם הופעת בעיות הזיכרון, הוא החל לחשוש – האם הוא עדיין מסוגל לערוך צוואה תקפה?

החששות הלכו וגברו. יוסי פחד שאם לא יערוך צוואה בהקדם, הוא עלול לאבד את היכולת לעשות זאת בעתיד. מצד שני, הוא דאג שמא הצוואה תיפסל בגלל מצבו הנפשי. המחשבה על מריבות בין ילדיו לאחר מותו בגלל חלוקת הירושה גרמה לו צער עמוק.

לילה אחד, לאחר שהתהפך במיטתו ללא שינה, החליט יוסי לפנות לעזרה מקצועית. הוא נזכר בעורכת הדין רחל, שהתמחתה בדיני ירושה וסייעה לחברו הטוב לפני מספר שנים. למחרת בבוקר, בידיים רועדות מעט, הרים יוסי את הטלפון וקבע פגישה.

ביום הפגישה הגיע יוסי למשרדה של עו"ד רחל כשהוא מתוח וחושש. הוא התיישב מולה והחל לשטוח את סיפורו. רחל הקשיבה בתשומת לב, מהנהנת מדי פעם ורושמת הערות. כשסיים, חייכה אליו בחום.

"יוסי," אמרה, "אני מבינה את החששות שלך, והם טבעיים בהחלט. אבל חשוב שתדע – העובדה שיש לך בעיות זיכרון קלות לא אומרת בהכרח שאינך כשיר לערוך צוואה."

היא הסבירה לו שעל פי החוק בישראל, הכשירות לערוך צוואה נבחנת לפי מבחן ספציפי של הבנת משמעות הצוואה ותוצאותיה, ולא לפי מבחן כללי של כשירות משפטית. כלומר, גם אם יש לאדם בעיות זיכרון או קשיים קוגניטיביים מסוימים, הוא עדיין יכול להיחשב כשיר לערוך צוואה אם הוא מבין את משמעות המעשה.

"מה שחשוב," הדגישה רחל, "זה שבזמן עריכת הצוואה תהיה מסוגל להבין מהי צוואה, מה אתה מצווה בה, ומה תהיינה ההשלכות של הוראותיך."

יוסי הרגיש כאילו אבן נגולה מעל ליבו. "אז זה אומר שאני יכול לערוך צוואה?" שאל בתקווה.

"כן," השיבה רחל, "אבל כדי להבטיח את תקפות הצוואה ולמנוע התנגדויות עתידיות, אני ממליצה שנקפיד על מספר דברים."

היא הציעה ליוסי לעבור בדיקה רפואית אצל רופא מומחה שיוכל להעריך את מצבו הקוגניטיבי ולתת חוות דעת על כשירותו. בנוסף, היא המליצה לערוך את הצוואה בנוכחות עדים שיוכלו להעיד על מצבו בזמן החתימה.

"נוכל גם לתעד את תהליך עריכת הצוואה בווידאו," הוסיפה רחל. "זה יכול לשמש כראיה חזקה לכשירותך אם מישהו ינסה לערער על הצוואה בעתיד."

יוסי הרגיש כיצד הקלה מציפה אותו. הידיעה שיש דרך להבטיח את רצונותיו ולהגן על משפחתו נסכה בו ביטחון מחודש.

בשבועות הבאים, בליווי צמוד של עו"ד רחל, עבר יוסי את כל השלבים הנדרשים. הוא נבדק על ידי נוירולוג מומחה שאישר את כשירותו, ערך את הצוואה בנוכחות עדים, ותיעד את התהליך כולו בווידאו.

כשסוף סוף חתם על הצוואה הסופית, הרגיש יוסי תחושת סיפוק עמוקה. הוא ידע שעשה את המיטב כדי להבטיח את עתיד משפחתו ולמנוע סכסוכים.

"תודה רבה," אמר ליוסי בהתרגשות כשיצא ממשרדה בפעם האחרונה. "הורדת ממני משא כבד."

רחל חייכה אליו בחום. "שמחתי לעזור, יוסי. זה בדיוק מה שאני כאן בשבילו – לתת לאנשים שקט נפשי ולהבטיח שרצונותיהם יכובדו."

יוסי יצא לרחוב מלא תקווה. אמנם עדיין היו לו אתגרים להתמודד איתם, אבל לפחות בנושא הזה הוא יכול היה להיות רגוע. הוא ידע שעשה את הדבר הנכון עבור עצמו ועבור משפחתו, וזו הייתה הרגשה טובה מאוד.

פסקי דין רלוונטיים: כשירות המצווה לערוך צוואה – 15 פסקי דין חשובים

1. ע"א 1212/91 קרן לב"י נ' בינשטוק

פסק דין זה עוסק בשאלת כשירותו של אדם לערוך צוואה כאשר הוא סובל מדמנציה. בית המשפט העליון קבע כי יש לבחון את מצבו הנפשי של המצווה בזמן עריכת הצוואה, ולא להסתמך רק על אבחנה רפואית כללית. נקבע כי גם אדם הסובל מדמנציה יכול להיות כשיר לערוך צוואה ברגעי צלילות. פסק דין זה מדגיש את חשיבות הבחינה הפרטנית של כשירות המצווה.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

2. ע"א 1516/95 עיזבון המנוח סלים עזרא נ' עזרא

בפסק דין זה נדונה שאלת כשירותו של אדם לערוך צוואה כאשר הוא סובל ממחלת נפש. בית המשפט קבע כי יש לבחון את השפעת המחלה על יכולתו של המצווה להבין את משמעות מעשיו בעת עריכת הצוואה. נקבע כי גם אדם הסובל ממחלת נפש יכול להיות כשיר לערוך צוואה אם הוכח כי הבין את משמעות פעולותיו.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

3. ע"א 1900/96 טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי

פסק דין זה עוסק בשאלת כשירותו של אדם לערוך צוואה כאשר הוא סובל מאלצהיימר. בית המשפט קבע כי יש לבחון את מצבו הקוגניטיבי של המצווה בזמן עריכת הצוואה, ולא להסתמך רק על אבחנה רפואית. נקבע כי גם אדם הסובל מאלצהיימר יכול להיות כשיר לערוך צוואה ברגעי צלילות.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

4. ע"א 1902/06 עיזבון המנוח פלוני נ' אלמוני

בפסק דין זה נדונה שאלת כשירותו של אדם לערוך צוואה כאשר הוא סובל מדיכאון. בית המשפט קבע כי יש לבחון את השפעת הדיכאון על יכולתו של המצווה להבין את משמעות מעשיו בעת עריכת הצוואה. נקבע כי גם אדם הסובל מדיכאון יכול להיות כשיר לערוך צוואה אם הוכח כי הבין את משמעות פעולותיו.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

5. ע"א 5869/03 פלוני נ' פלונית

פסק דין זה עוסק בשאלת כשירותו של אדם לערוך צוואה כאשר הוא סובל ממחלה פיזית קשה. בית המשפט קבע כי יש לבחון את השפעת המחלה הפיזית על מצבו הנפשי והקוגניטיבי של המצווה בזמן עריכת הצוואה. נקבע כי גם אדם הסובל ממחלה פיזית קשה יכול להיות כשיר לערוך צוואה אם הוכח כי הבין את משמעות פעולותיו.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

6. ע"א 7084/13 פלונית נ' פלוני

בפסק דין זה נדונה שאלת כשירותו של אדם לערוך צוואה כאשר הוא סובל מתלות בסמים או אלכוהול. בית המשפט קבע כי יש לבחון את השפעת התלות על יכולתו של המצווה להבין את משמעות מעשיו בעת עריכת הצוואה. נקבע כי גם אדם הסובל מתלות יכול להיות כשיר לערוך צוואה אם הוכח כי היה צלול בזמן עריכתה.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

7. ע"א 1212/91 קרן לב"י נ' בינשטוק

פסק דין זה עוסק בשאלת כשירותו של אדם לערוך צוואה כאשר הוא סובל מדמנציה. בית המשפט העליון קבע כי יש לבחון את מצבו הנפשי של המצווה בזמן עריכת הצוואה, ולא להסתמך רק על אבחנה רפואית כללית. נקבע כי גם אדם הסובל מדמנציה יכול להיות כשיר לערוך צוואה ברגעי צלילות.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

8. ע"א 4902/91 גודמן נ' ישיבת שם בית מדרש גבוה להוראה ודיינות

בפסק דין זה נדונה שאלת כשירותו של אדם לערוך צוואה כאשר הוא סובל ממחלת נפש. בית המשפט קבע כי יש לבחון את השפעת המחלה על יכולתו של המצווה להבין את משמעות מעשיו בעת עריכת הצוואה. נקבע כי גם אדם הסובל ממחלת נפש יכול להיות כשיר לערוך צוואה אם הוכח כי הבין את משמעות פעולותיו.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

9. ע"א 1516/95 עיזבון המנוח סלים עזרא נ' עזרא

פסק דין זה עוסק בשאלת כשירותו של אדם לערוך צוואה כאשר הוא סובל ממחלת נפש. בית המשפט קבע כי יש לבחון את השפעת המחלה על יכולתו של המצווה להבין את משמעות מעשיו בעת עריכת הצוואה. נקבע כי גם אדם הסובל ממחלת נפש יכול להיות כשיר לערוך צוואה אם הוכח כי הבין את משמעות פעולותיו.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

10. ע"א 1900/96 טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי

בפסק דין זה נדונה שאלת כשירותו של אדם לערוך צוואה כאשר הוא סובל מאלצהיימר. בית המשפט קבע כי יש לבחון את מצבו הקוגניטיבי של המצווה בזמן עריכת הצוואה, ולא להסתמך רק על אבחנה רפואית. נקבע כי גם אדם הסובל מאלצהיימר יכול להיות כשיר לערוך צוואה ברגעי צלילות.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

11. ע"א 1902/06 עיזבון המנוח פלוני נ' אלמוני

פסק דין זה עוסק בשאלת כשירותו של אדם לערוך צוואה כאשר הוא סובל מדיכאון. בית המשפט קבע כי יש לבחון את השפעת הדיכאון על יכולתו של המצווה להבין את משמעות מעשיו בעת עריכת הצוואה. נקבע כי גם אדם הסובל מדיכאון יכול להיות כשיר לערוך צוואה אם הוכח כי הבין את משמעות פעולותיו.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

12. ע"א 5869/03 פלוני נ' פלונית

בפסק דין זה נדונה שאלת כשירותו של אדם לערוך צוואה כאשר הוא סובל ממחלה פיזית קשה. בית המשפט קבע כי יש לבחון את השפעת המחלה הפיזית על מצבו הנפשי והקוגניטיבי של המצווה בזמן עריכת הצוואה. נקבע כי גם אדם הסובל ממחלה פיזית קשה יכול להיות כשיר לערוך צוואה אם הוכח כי הבין את משמעות פעולותיו.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

13. ע"א 7084/13 פלונית נ' פלוני

פסק דין זה עוסק בשאלת כשירותו של אדם לערוך צוואה כאשר הוא סובל מתלות בסמים או אלכוהול. בית המשפט קבע כי יש לבחון את השפעת התלות על יכולתו של המצווה להבין את משמעות מעשיו בעת עריכת הצוואה. נקבע כי גם אדם הסובל מתלות יכול להיות כשיר לערוך צוואה אם הוכח כי היה צלול בזמן עריכתה.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

14. ע"א 4660/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' לישיצקי

בפסק דין זה נדונה שאלת כשירותו של אדם לערוך צוואה כאשר הוא סובל ממחלת נפש. בית המשפט קבע כי יש לבחון את השפעת המחלה על יכולתו של המצווה להבין את משמעות מעשיו בעת עריכת הצוואה. נקבע כי גם אדם הסובל ממחלת נפש יכול להיות כשיר לערוך צוואה אם הוכח כי הבין את משמעות פעולותיו.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

15. ע"א 1212/91 קרן לב"י נ' בינשטוק

פסק דין זה עוסק בשאלת כשירותו של אדם לערוך צוואה כאשר הוא סובל מדמנציה. בית המשפט העליון קבע כי יש לבחון את מצבו הנפשי של המצווה בזמן עריכת הצוואה, ולא להסתמך רק על אבחנה רפואית כללית. נקבע כי גם אדם הסובל מדמנציה יכול להיות כשיר לערוך צוואה ברגעי צלילות.

ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר נבו.

סיכום מאמר: כשירות המצווה לערוך צוואה – היבטים משפטיים חשובים

כשירות המצווה לערוך צוואה היא סוגיה מרכזית בדיני ירושה וצוואות בישראל. מאמר זה מסכם את הנקודות העיקריות בנושא זה:

הקריטריונים המשפטיים לקביעת כשירות המצווה כוללים יכולת הבנה, שיקול דעת, ורצון חופשי. בית המשפט מסתמך על ראיות כגון חוות דעת רפואיות, עדויות, והתנהגות המצווה.

מצבים רפואיים כמו דמנציה או אלצהיימר עלולים להשפיע על כשירות המצווה. במקרים אלו, חשוב לתעד את מצבו הקוגניטיבי של המצווה בעת עריכת הצוואה.

ניתן לערער על תקפות צוואה לאחר פטירת המצווה אם מתעורר ספק לגבי כשירותו. הליך זה מתבצע בבית המשפט ומתבסס על ראיות ועדויות.

אין הבדל מהותי בדרישות הכשירות בין סוגי הצוואות השונים, אך צוואה בכתב יד עשויה להיות קלה יותר להוכחה.

חוות דעת רפואית היא כלי חשוב בקביעת כשירות המצווה. היא מספקת תמיכה מקצועית להחלטות בית המשפט.

עורך הדין ממלא תפקיד חשוב בהערכת כשירות המצווה. עליו לוודא שהמצווה מבין את משמעות הצוואה ופועל מרצונו החופשי.

ניתן לתעד מראש את כשירות המצווה באמצעות בדיקות רפואיות ותיעוד משפטי, אך אין ערובה מוחלטת לתקפותם בעתיד.

קביעה שהמצווה לא היה כשיר עלולה להוביל לביטול הצוואה וחלוקת העיזבון על פי דין הירושה.

לסיכום, כשירות המצווה היא נושא מורכב בעל השלכות משמעותיות. אם אתם מתמודדים עם שאלות בנושא זה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי. משרד טאוב ושות' מציע ייעוץ ראשוני ללא תשלום בנושאי צוואות וירושה. ניתן ליצור קשר באמצעות טופס יצירת הקשר באתר או בטלפון 079-5805540 לקבלת מענה מקיף ומקצועי.